״הקשיים הרבים שנערמו רק נתנו לי דלק להמשיך הלאה״.
זהו סיפורה מעורר ההשראה של רעות -וולטרית בלילה ויזמית ביום.
לפני כמעט חמש שנים חוויתי משבר אישי גדול מאוד שממש מנע ממני לעבוד ולתפקד כראוי. פתחתי נטפליקס ועשיתי מרתון של סדרות דוקומנטריות על סיפורי הצלחה כדי לקבל השראה. לראות איך עוד אנשים בעולם חווים משברים ועוברים אותם זה בעצם מה שהציל אותי - החלטתי לתפוס את עצמי בידיים ויצאתי לעבוד. זמן קצר לאחר מכן התעורר בי הרצון להקים מותג אופנה שהקונספט שלו זה לספר סיפורי חיים מעוררי השראה דרך הבגדים שיספרו שלא משנה מה אדם עובר בחייו האישיים - הוא לא לבד והוא יכול להתגבר על הקושי.
שהתחלתי הייתי בחובות ללא כל מושג או הבנה בתחום. פניתי להרבה אנשים לעזרה ללא מענה, עד שהגעתי ליועץ פיננסי שהאמין בי וברעיון שלי ורצה לעזור לי להגשים את החלום. וככה התחלנו לבנות תוכנית פיננסית עסקית ובבנייה של המותג עצמו שלשם כך הייתי צריכה למצוא תדמיתנית, ספקי בדים, מתפרה, חומרי אריזה, אתר אינטרנט.
קראתי למותג ״ארקובלנו״ שזה קשת בענן באיטלקית. הסיבה לכך היא שרציתי שזה מה שהמותג שלי יהיה עבור העולם - קשת בענן של סיפורים מעוררי השראה להצלחה. כשהגעתי לנקודת הסיום - סיימתי את הייצור, עשיתי צילומים לקולקציית השקה והאתר אינטרנט היה כבר בנוי, שבועיים בלבד לפני תאריך השקת המותג, אמא שלי הודיעה לי שחלתה בסרטן. כל הכסף שהיה אמור ללכת על השקת המותג הושקע במחיה שלי מאחר ובמהלך שלושת חודשי הטיפולים שאמא שלי עברה, לוויתי אותה והייתי איתה בבית חולים יום יום. בחודשים האחרונים, המשכתי בקידום המותג שלי והחלטתי לרדוף אחרי חלום נוסף שהוא להקים קולקטיב אופנה עבור מעצבי אופנה ישראליים, וזה, יחד עם ארקובלנקו הם העיסוקים העיקריים שלי.
לאחר שכל כך הרבה זמן הייתי עצמאית, לא הייתי מסוגלת לדמיין לעבוד שוב במסגרת בעבודה שאני שונאת. ואז חשבתי על לעבוד כשליחה עם וולט.
העבודה כוולטרית נותנת לי שקט נפשי וכלכלי כמו שאף עבודה לא נתנה לי בעבר, החופש בחירה של מתי לעבוד ומתי לא, שחרר אותי לחופשי. האחווה שיש בשטח - שאני יודעת שאם אצטרך עזרה אוכל לעצור כל וולטר והוא באמת יעזור לי. משיחה לשיחה עם כל מיני וולטרים ברחבי העיר הבנתי איך לעבוד בצורה נכונה עבורי ובצורה כזו שגם ארוויח משכורת מכובדת וגם ישאר לי זמן לחיות את החיים ולהנות מהדרך עבור עצמי. שמעתי לא מעט סיפורי חיים של וולטרים מהשטח והבנתי לאט לאט שוולט עוזרת לאנשים שמסגרות לא מתאימות להם ושהחופש להיות עצמאי גורם לאנשים שלא הצליחו להתמיד בעבודות אחרות כמו שצריך לצאת ולעבוד כל יום.
העבודה בוולט כיפית עבורי כי כל יום אני יכולה לצאת לנסוע למרחקים, לפגוש מלא אנשים, להכיר את הרחובות, לדעת את כל הקיצורי דרך לכל איזור בעיר וגם תוך כדי לעשות את מה שאני רוצה עבור עצמי אם בא לי באמצע לעצור וללכת לים או ללכת לשתות איזה בירה מהירה עם חברים בשוק.העבודה הזו מושלמת עבור אנשים שלא הצליחו למצוא את עצמם במסגרת עבודה ״מסודרת״ או שהם רוצים לפתוח עסק עצמאי ולחסוך לזה.
אז מה העצות שלי ליזמים אחרים?
לא לשכוח! אם הדרך מעייפת אתכם - תנוחו, תצברו כוחות מחדש ותחזרו לעניינים. אני מאמינה שכל רעיון שיש לנו לעסק או עיסוק הוא רצון שבא מהנשמה ואין דבר בעולם שיוכל למנוע מזה לקרות לא משנה כמה קשה הדרך. מה שנועד לקרות, היקום יעבוד שעות נוספות עבורכם בשביל לעזור לכם לממש את זה.
לכל האנשים שנאבקים בהגשמת החלומות שלהם תוך כדי שהם מתמודדים עם אתגרים אישיים הייתי אומרת - לא להתייעץ עם אנשים שלא חיים כמו שאתם חולמים, אנשים שלא חולקים את אותם השאיפות כמו שלכם לא יצליחו אף פעם להבין אותכם ומי שישפוט אתכם זה לא יהיה אלה מהתחום שאתם רוצים לפרוץ בו שהצליחו. כל עוד תמשיכו לנסות, לא נכשלם רק טעיתם, וטעויות תמיד אפשר לתקן.
גם לכם יש סיפור מעורר השראה?